1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו, ב- 3 עבירות לפי סעיף 407(א) ובעבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 9.5.09, בסמוך לשעה 04:00, פרץ הנאשם לבית קפה "רימון" ברח' לונץ 4 בירושלים, דרך דלת הכניסה הראשית, במטרה לבצע גניבה. באמצעות סכין או כלי דומה פרץ הנאשם לאחר מכן את מגירת הקופה של המסעדה החלבית במקום, אך זו היתה ריקה. לאחר מכן חיטט בארונות המסעדה הבשרית במקום, תוך שבירת בקבוק יין.
בסמוך לאותה עת פרץ הנאשם לפיצרייה "הטבון" ברח' לונץ 2 בירושלים, דרך דלת הכניסה הראשית, במטרה לבצע גניבה. הנאשם פרץ את מגירת הקופה אשר היתה ריקה ופתח ארונות אחסון.
מהמשך, בסמוך לשעה 05:30, פרץ הנאשם לגלידריית "קצפת" ברח' בן יהודה 2 בירושלים, במטרה לבצע גניבה. הנאשם פרץ את מגירת הקופה ולקח מתוכה סך 500 ש"ח במזומן.
2. מאז הכרעת הדין, שניתנה ביום 21.7.09, נדחו הדיונים מעת לעת כדי לאפשר לנאשם להשתלב בתהליך גמילה מסמים.
3. שירות המבחן הגיש תסקירים לגבי הנאשם.
על פי האמור בתסקיר מיום 14.9.09, הנאשם היה באותה עת בן 22, רווק, היה עצור מזה חמישה חודשים. צויין כי הנאשם יליד רוסיה, עלה לישראל בהיותו בן 11 עם אמו ואחותו, איתן התגורר עד למעצרו. הנאשם היה מובטל.
בתסקיר התייחסות למשפחתו של הנאשם.
לגבי הנאשם צויין כי הוא סובל מקשיים שונים ומנהל אורח חיים שולי ועברייני, הכולל דפוסי התנהגות אימפולסיביים ואלימים, שימוש בסמים ושתיית אלכוהול בלתי מבוקרת. הנאשם משתמש בסמים ואלכוהול מגיל צעיר ביותר. בגיל 17 החל להשתמש בסמים מסוג הירואין וקוקאין. הוא התגייס לצבא, ולקראת סוף הטירונות נדון בגין עבירת אלימות וריצה מאסר. לאחר מכן שוחרר הנאשם מהצבא. עם שחרורו המשיך להשתמש בסמים והמשיך באורח חיים עברייני, אשר כלל פריצות לדירות ולבתי עסק.
לגבי העבירות הנאשם לקח אחריות למעשיו אך טען כי אינו זוכר את האירועים היות והיה תחת השפעת סמים. הנאשם הביע רצון להיגמל מסמים ולבנות חייו מחדש. הומלץ על שילובו של הנאשם בקהילה טיפולית "מלכישוע".
בתסקיר מיום 25.2.2010 צויין כי הנאשם שוהה בקהילה הטיפולית כשישה חודשים וכי עבר במהלך התקופה שינוי משמעותי. הומלץ על דחיית הדיון בשישה חודשים נוספים.
בתאריך 3.8.2010 נמסרה הודעה משירות המבחן לפיה לאור החמרה בתיפקודו של הנאשם, הוחלט להפסיק את הטיפול בו במקום ולהרחיקו מהקהילה הטיפולית.
בתאריך 12.8.2010 הוגש תסקיר משלים. על פי האמור בתסקיר, הנאשם שהה בקהילה הטיפולית משך עשרה וחצי חודשים. במהלך התקופה התעוררו בעיות, ובסופו של דבר הורחק הנאשם מהקהילה לצמיתות. הגורמים הטיפוליים כמו גם שירות המבחן התרשמו כי הנאשם אינו בשל להליך טיפולי בשלב זה של חייו.
קצינת המבחן המליצה על הטלת עונש מאסר, שיהווה מסגרת המציבה גבולות ברורים ומוחשיים. כן ציינה כי קיימות אפשרויות טיפוליות שונות במסגרת שב"ס, אם הנאשם ימצא מתאים לכך.
יצויין כי מאז הוצאתו של הנאשם מהקהילה הטיפולית, מצוי הנאשם במעצר בית בבית אמו.
4. בטעוניה לעונש התייחסה ב"כ המאשימה לחומרת העבירות. עוד ציינה כי אמנם אין לנאשם הרשעות למעט מבית דין צבאי, אך במעשיו בחר הנאשם בדרך העבריינית, כשהוא אינו חושש לשלוח ידו ברכוש הזולת. לדבריה, שיקולי גמול והרתעה תומכים בהטלת עונש מאסר על הנאשם. בטעוניה התייחסה לכך שניתנה לנאשם הזדמנות להשתקם, ובסופו של דבר שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית ואף ממליץ על הטלת עונש מאסר. לפיכך ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר של מספר שנים, מאסר על תנאי מרתיע ופיצוי למתלוננים.
ב"כ הנאשם הפנה לנסיבות האישיות של הנאשם, כמתואר בתסקיר הראשון. עוד ציין כי טרם צאתו של הנאשם לקהילה טיפולית, שהה הנאשם במעצר ארבעה וחצי חודשים. לאחר מכן שהה כ- 11 חודשים בקהילה. מתסקירי הביניים עלה, לדבריו, כי חל שינוי משמעותי בנאשם.
לגבי העבירות ציין כי מדובר בשלוש עבירות שבוצעו כולן באותו לילה. הנאשם אינו זוכר דבר, מאחר שהיה תחת השפעת אלכוהול וסמים. הנאשם סולק מהקהילה הטיפולית לא בשל שימוש בסמים אלא בשל בעיות משמעת. הוא חזר לבית אמו, יצר קשר עם שירות המבחן, ומוכן לתת בדיקות שתן ולעבוד. לדברי ב"כ הנאשם, בסופו של דבר השיקום כן הצליח - הנאשם היום אינו משתמש בסמים וגם לאחר שעזב את הקהילה הטיפולית לא הסתבך בעבירות נוספות. לפיכך ביקש להסתפק במאסר בעבודות שירות.
5. הנאשם ביצע שלוש עבירות התפרצות, ובאחת מהן, ביחידה בה מצא כסף, גם גניבה, כולן באותו לילה, במקומות סמוכים זה לזה, כאשר הוא מצוי תחת השפעת סמים ואולי גם אלכוהול.